הוליסטי – מיוונית עתיקה הולו holos שמשמעותו שלם – זוהי תפיסת מציאות שבבסיסה טוענת שהשלם גדול מסכום חלקיו.
אז איך הוליסטי מתחבר ליוגה? התפיסה ההוליסטית היא כזו אשר מקבלת את ההפרדה והחקירה של כל חלק וחלק, מקבלת את העובדה שכל אסאנה וכל נשימה הן בפני עצמן ועם זאת ראיה של סך כל האסאנות בתרגול, ראיה שתרגול מלא של אסאנה ונשימה הוא חלק מתוך המכלול השלם שנקרא חיים ולא ניתן לנתקו. התרגול שלנו משתנה ונבנה לא רק מתוך ההתמדה היומיומית (או דו שבועיית, תלוי כמה אנחנו מצליחים לתרגל) אלא גם מתוך חווית החיים העוטפת אותנו. כאשר אנחנו נמצאים במצב גופני אחר מהרגיל (נגיד נתפסה לנו השכמה) התרגול שלנו משתנה בהתאם, ואנחנו צריכים, מתוך הראיה ההוליסטית, לאפשר לתרגול להשתנות ולקבל את התרגול החדש, גם אם הוא לא מאפשר לנו לתרגל כמו שאנחנו רגילים. התפיסה ההוליסטית היא לא רק באספקט הפיזי, הרי היוגה היא איחוד, האיחוד של הפיזי והרוחני, הגוף והנפש, כאשר הנפש נמצאת במצב תודעתי אחר (נגיד קמנו במצב רוח מרומם במיוחד) אז התרגול ישנתה בהתאם, מתוך הנתינה לתפיסה ההוליסטית לעטוף אותנו, התרגול הפיזי יהיה פתוח יותר, זורם יותר, שמח יותר. האיחוד בין הגוף והנפש יהיה נוכח יותר מתוך כך שהנפש תהיה פנויה יותר לאיחוד, מתןך כך הרוח תהיה קלה יותר.
ההוליסטי, תפיסת המכלול הגדול מסך חלקיו, הוא אחד מאבני היסוד של היוגה, אמנם הוא לא מוזכר (בכל זאת, פטנג'לי לא הכיר את היוונים) אבל הוא נוכח גם נוכח. האיחוד שבריבוי הוא ההוליסטי, הוא התפיסה שמכלול האיכויות האנושיות המנטאליות, הפיזיות והאחרות ניתנות לאיחוד. השאיפה הזו לאיחוד היא השאיפה לתפיסה ההוליסטית, היא היא ההוויה. השקטת התודעה, החיבור בין התודעה, ההוויה, הפעולה ואי הפעולה אלו הדברים המאפשרים לנו להגיע, גם אם לרגעים קטנים, לנוכחות הוליסטית, למצב תודעתי של שקט שלם, למצב של נוכחות הוליסטית. יש שיקראו למצב זה סמסרה, נירוונה, ויש שיקראו למצב זה, תרגול יוגה, נוכחות בהוויה הרגעית.